עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ג׳:א׳

1 א כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּמִשְׁנָה ה':

2 ב הֵיכָן כוּ'. וְלֹא, וַהֲרֵי נְמָלָה. בְּרִיָּה שָׁאנֵי. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהוּא חַיָּב מְעִילָה בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וַאֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת, וּמְשָׁנֵי הָא בָעִינַן שָׁוֶה פְרוּטָה שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּרוֹ. וְהָא מְפָרֵשׁ דְּכֻלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ דְמִחַיַּב בְּכָל שֶׁהוּא. מְפָרֵשׁ נַמִּי כִּבְרִיָּה דָמֵי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כִּבְרִיָּה בִשְׁאָר אִסּוּרִים דָּמֵי. בְּרִיָּה טַעֲמָא מַאי מִשּׁוּם דְּחָשִׁיבָה, מְפָרֵשׁ נַמִּי אִיהוּ אַחַשְּׁבֵיהּ דְּאַסְרֵיהּ עֲלֵיהּ. גְּמָרָא:

3 ג בִּמְדַבֵּר. כְּלוֹמַר מְדַבֵּר וְאוֹסֵר. דְּהָא אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֶלָּא דְהָתָם מְדַבֵּר וְחוֹטֵא הוּא. וְכֵן מַשְׁכַּחַת מְגַדֵּף כוּ'. גְּמָרָא. וְתוֹסָפוֹת:

4 ד מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּיָלְפִינַן מִקְּרָא כוּ'. וְאִי בָעֵית אֵימָא סְבָרָא, דְּאָמַר לֵיהּ אֱינִישׁ לְחַבְרֵיהּ נִטְעֹם מִידֵי וְעָיְלֵי וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. וּבִלְשׁוֹנָם הָווּ קָרֵי לַאֲכִילָה טְעִימָה. וְאִצְטְרִיךְ סְבָרָא לִקְרָא, דְּמַהוּ דְתֵימָא בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן בְּשֵׁם בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת: